אלקה כרמל – קורות חיים

 

29.7.1925 – 27.5.2019

אלקה נולדה בערב תשעה באב, בשנת 1925, בעיירה גרבוביץ׳ שבמרכז פולין, ליד עיר המחוז זמושץ. אביה דוד צבי חסיד בעל״ז, התפרנס ממסחר בעץ וכפקיד בעירייה. לאחר מות אימה גיזלה ממחלה קשה, כשאלקה בת חמש, היא עוברת לחסות אחותה הגדולה אסתר, שדואגת לכל מחסורה. לאחר מות אביה ב 1938 מצרפת אסתר את אלקה לביתה ומגדלת אותה כבת. עם פלישת הגרמנים לפולין, שנה אחר כך, מחליטים אסתר, יהודה בעלה, והילדים אלקה ואליעזר הקטן, לברוח לברה״מ. האחים הבכורים דובה ויחיאל מנסים לשכנע את אלקה להישאר בפולין אך אלקה  מסרבת להיפרד מאסתר ומחליטה להיצמד למשפחתה החדשה ולצאת לנדודים.

בברה״מ, נחשדו הפליטים הפולנים כמתנגדי המשטר ונשלחו למחנה עבודה בסיביר. התנאים הקשים, עבודת הפרך, ובמיוחד מחלת הטיפוס, פוגעים קשות בפליטים. גם אלקה ואליעזר, בנם התינוק של אסתר ויהודה, אינם נמלטים מהמחלה הקשה. בדרך לא דרך מצליחה אסתר להשיג אישור יציאה מהמחנה והמשפחה מוצאת את עצמה בהרי אורל, שם הילדים מבריאים ממחלתם ויהודה מוצא עבודה במכרות הנחושת וזוכה להכרה כעובד מצטיין (סטכנוביץ׳).

אולם הרעב הכבד ותנאי האקלים קשים, גורמים למשפחה לשוב ולצאת לדרך ולהתמקם באוזבקיסטן, בעיר טורקסטן שליד הבירה טשקנט. ביוני 1941 פולשים הגרמנים לברה״מ, מה שגורר גיוס המוני, וגם יהודה מתגייס לצבא אנדרס המורכב מפליטים פולנים. שנות המלחמה הנוראות עוברות על המשפחה במקלט אותו מצאו כשאלקה לומדת בבית הספר המקומי ועוזרת בפרנסת המשפחה ובטיפול באליעזר.

עם סיום המלחמה מגיע מכתב מיהודה, שערק בינתיים מהצבא הפולני והתמקם בארץ ישראל בקיבוץ תל-יוסף. במכתב יהודה מזמין את משפחתו להתאחד עמו, ומודיע להם שבפולין מחכים להם אישורי עליה לארץ. כמו כן מגיעות הידיעות על בני המשפחה שנותרו בפולין, כולל האחים יחיאל ודובה ובני משפחתם, שאיש מהם לא שרד.  אלקה, שרואה בברה״מ את ביתה החדש, מתלבטת האם לצאת למסע לארץ, אך לבסוף נעתרת ומצטרפת לאסתר ואליעזר. לאחר מסע ארוך ומפרך הם מגיעים לקיבוץ. שבוע לאחר הגעתם, ב30 ביוני 1946,  פולשים הבריטים לכל הקיבוצים בארץ, כולל לתל-יוסף, בחפשם אחר נשק בלתי חוקי, באירוע שזכה לכינוי ״השבת השחורה״. מרבית הגברים, כולל יהודה, נלקחים למאסר, ושוב נפרדת המשפחה לאחר ימים מועטים של שהות ביחד.

אלקה נקלטת בקיבוץ בקלות ובחדווה. היא מצטרפת לצוות הלול ורוכשת הרבה חברים חדשים. היא לומדת עברית ומזדהה בכל מאודה עם הקיבוץ והמדינה היהודית שבדרך. לאחר מלחמת השחרור היא נשלחת לסמינר הרעיוני באפעל בו היא מכירה את דן כרמל, ומאז דרכיהם אינן נפרדות. הם מקימים את ביתם בקיבוץ בית השיטה ובו נולדים שלושת ילדיהם, דוד, משה-מיכאל וגילה. המשפחה החדשה  מהווה עבור אלקה מקור לגאווה והיא משקיעה את כל מאודה בטיפוח הקן המשפחתי. היא אוהבת את האנשים בקיבוץ והם משיבים לה אהבה. אלקה פעילה במוסדות הקיבוץ בעיקר בשדה התרבות, ומרכזת לאורך שנים רבות את ענף המחט. לאחר שהילדים גדלים ומתפנה לה זמן, אלקה מתאהבת במלאכת היד ומפליאה בעבודות רקמת טלאים שמתארות את עושר דמיונה ואהבתה לצבע וטקסטורה.

לפני כ10 שנים, ב-2009, פוגעת מחלת הדמנציה באלקה. בתחילה היא מאבדת את יכולת הדיבור ואחר כך את הזיכרון וחדות המחשבה. דן סועד אותה כמיטב יכולתו ומרעיף עליה מסירות ואהבה. כאשר המצב מחמיר הוא נאלץ לאשפז אותה בבית הפז. דן וכל צוות בית הפז, מטפלים בה במסירות אין קץ בניסיון להקל עליה את שנותיה האחרונות. ילדיה ונכדיה מתמידים לבקרה גם לאחר שהיא מאבדת את הקשר עם הסביבה. לאחר שנים ארוכות, ב 27.5.2019, בגיל 93, הלכה אלקה לעולמה.

יהי זכרה ברוך.